קשה להתווכח על כך שרווחה כלכלית היא דבר מבורך. אנשים אמידים חיים בתחושה של שפע ויציבות, וחייהם, בדרך כלל, נוחים ורגועים יחסית. אך האם זה המצב של העשירים הגדולים באמת? להיות עשיר מאוד – זה חסרון או יתרון?

בואו נהיה כנים עם עצמנו. מי מאתנו לא היה רוצה להיות עשיר?

אני מניח שרוב מוחלט של האנשים היה עונה שבודאי. הם היו רוצים להיות עשירים. למעשה, רבים מאיתנו דמיינו לא אחת את היום בו יזכו בלוטו או יעשו את הונם באיזה מהלך עסקי מבריק ויהפכו לעשירים מופלגים. כמעט כל אחד חלם בשלב מסוים בחייו להיות עשיר, ולא בכדי.
בדמיוננו, אלה שלא ניחנו בעושר גדול, נראה כי חייהם של העשירים הגדולים הם התגשמות כל הטוב שאנחנו יכולים לאחל לעצמנו, חיים הרצופים חוויות חיוביות, פתרון כל הבעיות, מציאות המשוחה בדבש ללא עוקץ.

אך האם זה באמת כך?

מהיכרותי עם מספר עשירים מאוד, נוכחתי לדעת כי קשיים רבים הפוקדים אדם ממוצע כמוני אינם פוסחים עליהם, והם נושאים לעיתים כל מיני תסביכים שאינם מאפיינים אדם מן השורה. לפי דעתי, רבים מהם אינם מאושרים יותר מן האדם הממוצע. חלקם אף סובלים יותר.
כאדם בעל מעמד סוציו-אקונומי בינוני-גבוה, שאלתי את עצמי מה ההבדל ביני לבינם. נכון, הם נוסעים ברכב יקר יותר, הם נהנים בבתי מלון יוקרתיים יותר, הם יכולים לאכול קוויאר כל בוקר. אני, לעומת זאת, נוסע ברכב טוב אך פחות יקר, מסוגל לטוס לאותם מקומות שהם טסים אליהם רק לשהות במלון פחות יוקרתי, ולפרגן לעצמי קוויאר פעם ב.. זאת אומרת, את אותם דברים שיש להם, יש גם לי, רק פחות.
האם ההבדל ביני לבינם הוא כזה מהותי? האם בשורה התחתונה טוב להם יותר ממני? לא בטוח. ראיתי שרבים מהם אינם מרוצים בחייהם, ועניין אותי לבחון את השאלה מה בעצם היתרונות או החסרונות בלהיות עשיר מאוד. איזה ערך מוסף תורמת הרמה הגבוהה במיוחד הזו של העושר, לשורת האושר בחיים שלהם.

היתרונות והחסרונות בלהיות עשיר מאוד

חלק רביעי: השלכות העושר על המצב הנפשי

א. הגשמה עצמית

לרוב, האפשרות לעסוק במה שאתה באמת חפץ ולהגשים את נטיות ליבך אינה מובנת מאליה.

מציאות רווחת היא שלאנשים יש רצון, שאיפה או חלום לעסוק בתחום או בעבודה ספציפית המגשימים את יכולותיהם ואת השקפת עולמם, אך המרחק בין זה לבין המציאות הוא רב, ומשיקולים של כסף, זמן ונוחות הם עוסקים במקצוע אחר. כיום, לאדם הממוצע האפשרות להכניס תחום עיסוק נוסף בחיים היא מצומצמת.

לעומת זאת, היותך אדם בעל אמצעים יכולה לשנות את המציאות הזו לדידך. כשיש לך בסיס כלכלי איתן אינך חייב לעסוק במשהו שאינך רוצה בו. יש לך יותר חופש לחפש, לבחון, לנסות, להתלבט ולבחור מה שבאמת הנך רוצה לעשות, בלי אילוצים של כסף או פרטים טכניים אחרים (שכסף יכול לפתור אותם).

אתה יכול לעבוד במה שאתה רוצה, ואם זה לא מתאים לך אתה יכול לעזוב את זה, ללא תלות במשכורת בסוף החודש. אתה יכול אפילו לא לעבוד בכלל, ובמקום זאת להתנדב בעמותה, להניע מיזמים וולונטריים, להתעניין בדברים שמעניינים אותך באמת ולעסוק בדברים שעושים לך טוב. כשאינך תלוי בכסף, האפשרות שלך להתפתח בתחומים שמעניינים אותך היא יותר רחבה.

אמנם, לא תמיד מי שיכול מנצל את האפשרויות העומדות לפניו, וקיימים בעלי האמצעים שיכלו מזמן לפנות לאפיקים אחרים ובכל זאת בחרו לא לעשות זאת, אך העובדה היא שהם י כ ו ל י ם, וכשאפשר, ההסתברות שתעשה זאת היא הרבה יותר גבוהה.

דברים אלה ניתן לראות אצל עשירים מפורסמים שמעבר לפעילותם העסקית השוטפת הם משקיעים בתחומים נוספים שמעניינים אותם, ולולא עושרם סביר להניח שזה לא היה קורה.

כך, לא במקרה אנשים כאלה משתתפים בפעילות פילנתרופית, לעיתים קרובות באופן יזום ושיטתי, מקימים קרנות על שמם, תורמים כספים לצדקה ולפיתוח של דברים שרואים בהם חשיבות. פעילויות כאלה מתמקדות לעיתים גם בתחומים ייחודיים או חלוצים המבטאים את האידאל או החזון שהם מבקשים להגשים בפעילות הזו.

בהקשר הזה ניתן לראות למשל את משפחת סאקלר, יצרנית תרופות ממכרות על בסיס האופיום שתרמה רבות לשדרוג בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב (שם המשפחה הוסר לאחרונה מהבניין בשל פרשת האופיואידים), את סילבן אדמס, מליארדר יהודי שמימן את הבאת מרוץ הג’ירו ד’איטליה לארץ, בנה את הוולודרום בתל אביב, והשקיע ממון רב במיזמים נוספים בישראל, את משפחת אריסון שהקימה כמה מחלקות בבתי חולים ועוד. בל נשכח את מיזם “התחייבות הנתינה” של וורן באפט וביל גייטס, ובו חברים מליארדרים שהתחייבו לתרום לפחות חצי מהונם למטרות צדקה.

דוגמאות כאלה ואחרות מבטאות חלק מהדרכים בהן אנשים עשירים מנצלים את זמנם וכספם מעבר לעשייתם העסקית, וכך מגשימים אידאלים ושאיפות הקשורים לדברים שקרובים לליבם, ואשר האדם בעל אמצעים פחותים יתקשה להגיע אליהם.

ב. אין למה לשאוף

לרוב האנשים יש תמיד איזו מטרה מסוימת המסומנת כיעד הבא שיש לכבוש אותו; וכשמדובר בדברים שאפשר להשיג בכסף, אנשים תמיד יישאפו לבית גדול יותר באיזור טוב יותר, רכב יוקרתי יותר, חופשות מפנקות במקומות אטרקטיבים, בגדים ממותגי על, מסעדות שוות, יאכטה פרטית, מטוס פרטי, ועוד דברים שהרבה אנשים היו שמחים ליהנות מהם אילו ידם היתה משגת אותם, ושאינם זמינים בקלות לאדם הרגיל.

אבל לעשירים, בעיקר עשירים גדולים, יש כבר את כל הדברים האלה. וגם אם לא טרחו להשיג אותם, הרי שהם לפחות יכולים לעשות זאת, והעובדה הזו כשלעצמה מספיקה כדי להוריד את רמת ההשתוקקות אליהם….
כל דבר חומרי שהם רוצים שיהיה להם, כבר יש להם, ומה שהם רוצים להשיג, הם יכולים פשוט ללכת ולקנות (או לשלוח מישהו שיעשה זאת במקומם).

כך, ככל שמדובר בעושר גדול יותר, כך רמת הריגוש מדברים חומריים יורדת. כל ההנאות שיש לעולמנו להציע כבר אינן מעוררות עניין כפי שעוררו בעבר, או כפי שמעניינות אנשים מן השורה.

בהיותך עשיר מאוד, השאיפות החומריות שלך יורדות ושום דבר כבר לא מרגש; been there, done it. אותם פינוקים שנחשבים כמותרות בפני האדם הממוצע מהווים לעשיר כמוצר צריכה רגיל ולפיכך אין בהם את תחושת הנחמה שקיימת אצל אנשים מן השורה. אתה כבר מכיר את רעש המרצדס על הבוקר, אכלת כבר בכל מסעדות היוקרה בתל אביב, חווית את החופשות הכי מפנקות, ואתה נהנה באופן שוטף מדברים ברמה הגבוהה ביותר. מה כבר אפשר לחדש לך?

ג. עושר ושלוות נפש

האם אנשים עשירים מאושרים יותר ורגועים יותר מכאלה שאינם עשירים?

לא בהכרח. אמנם קיימות סיבות לא מעטות לכך שלכאורה עשירים אמורים להיות מאושרים יותר. יש להם הרבה יותר אפשרויות להגשים את החיים שהם רוצים להגשים, והרבה פחות דברים שאין באפשרותם להשיג, בשונה מרוב האנשים בעולם.

אולם כל זה אינו מבטיח להם אושר ושלוות נפש.

למעשה, עושר קונה אושר עד גובה הכנסה מסוים, ורמות גבוהות במיוחד של הכנסה עלולות להביא למצבים לא נורמליים ולבעיות. מחקרים מראים כי בעלי הכנסות גבוהות במיוחד הם במתח רב מאשר בעלי הכנסות נמוכות יותר. מחקרים בארצות הברית הראו כי עשירים גדולים סובלים מבדידות, מחרדות בנושאי אהבה וקשרי אנוש, ומחרדות גדולות יותר באופן כללי ביחס לסתם אנשים אמידים.

זאת מכיוון שאנשים שמבססים את כל חייהם על יצירת כסף עלולים להרגיש בודדים. ייתכן כי הזניחו את חיי המשפחה שלהם, ייתכן כי לא פיתחו יחסי חברות עמוקים, BUSINESS זו הייתה מהות חייהם, וגם מציאות החיים של עושר גדול יכול והיתה מורכבת עבורם וייצרה מצבים לא משמחים במיוחד.

ניתן לראות זאת במצבים המתוארים במאמר שלפנינו (על ארבעת חלקיו), המראים כי עושר, בעיקר עושר מופלג, עלול להשפיע לרעה על חייהם של עשירים ואינו בהכרח מעלה את רמת האושר שלהם.

אך בנוסף ניתן אולי להבין זאת גם בהסתכלות על ממצא מעניין ממחקר שהתבצע על העדפותיהם של אנשים עשירים. כשנשאלו רבים מהעשירים מה ירצו שיהיה כתוב על המצבה שלהם, רובם ככולם אמרו “איש משפחה נפלא” אף לא אחד רצה שיכתבו על מצבתו “היה איש עסקים עשיר ומצליח במיוחד”… כנראה שזו מהות הסיפור.