קשה להתווכח על כך שרווחה כלכלית היא דבר מבורך. אנשים אמידים חיים בתחושה של שפע ויציבות, וחייהם, בדרך כלל, נוחים ורגועים יחסית. אך האם זה המצב של העשירים הגדולים באמת? להיות עשיר מאוד – זה חסרון או יתרון?
בואו נהיה כנים עם עצמנו. מי מאתנו לא היה רוצה להיות עשיר?
אני מניח שרוב מוחלט של האנשים היה עונה שבודאי. הם היו רוצים להיות עשירים. למעשה, רבים מאיתנו דמיינו לא אחת את היום בו יזכו בלוטו או יעשו את הונם באיזה מהלך עסקי מבריק ויהפכו לעשירים מופלגים. כמעט כל אחד חלם בשלב מסוים בחייו להיות עשיר, ולא בכדי.
אך האם זה באמת כך?
בדמיוננו, אלה שלא ניחנו בעושר גדול, נראה כי חייהם של העשירים הגדולים הם התגשמות כל הטוב שאנחנו יכולים לאחל לעצמנו, חיים הרצופים חוויות חיוביות, פתרון כל הבעיות, מציאות המשוחה בדבש ללא עוקץ.
מהיכרותי עם מספר עשירים מאוד, נוכחתי לדעת כי קשיים רבים הפוקדים אדם ממוצע כמוני אינם פוסחים עליהם, והם נושאים לעיתים כל מיני תסביכים שאינם מאפיינים אדם מן השורה. לפי דעתי, רבים מהם אינם מאושרים יותר מן האדם הממוצע. חלקם אף סובלים יותר.
כאדם בעל מעמד סוציו-אקונומי בינוני-גבוה, שאלתי את עצמי מה ההבדל ביני לבינם. נכון, הם נוסעים ברכב יקר יותר, הם נהנים בבתי מלון יוקרתיים יותר, הם יכולים לאכול קוויאר כל בוקר.
אני, לעומת זאת, נוסע ברכב טוב אך פחות יקר, מסוגל לטוס לאותם מקומות שהם טסים אליהם רק לשהות במלון פחות יוקרתי, ולפרגן לעצמי קוויאר פעם ב.. זאת אומרת, את אותם דברים שיש להם, יש גם לי, רק פחות.
האם ההבדל ביני לבינם הוא כזה מהותי? האם בשורה התחתונה טוב להם יותר ממני?
לא בטוח. ראיתי שרבים מהם אינם מרוצים בחייהם, ועניין אותי לבחון את השאלה מה בעצם היתרונות או החסרונות בלהיות עשיר מאוד. איזה ערך מוסף תורמת הרמה הגבוהה במיוחד הזו של העושר, לשורת האושר בחיים שלהם.
היתרונות והחסרונות בלהיות עשיר מאוד
חלק שלישי : סביבה וחברים
א. קשה להשיג ידידי אמת.
אנשים בצמרת חיים בבדידות מזהרת. ומי שחי בצמרת הממון, חי במצב בו אינו יודע מי באמת חבר שלו, ומי רוצה אותו רק בגלל כספו. מי חבר אמת ומי חבר לעושר.
אנו, באופן טבעי, אוהבים לחשוב שאנשים חפצים בקרבתנו מכיוון שהם באמת מחבבים אותנו. אך בפועל המציאות שונה, וככל שרבים היתרונות שיש בנו ביחס לאחרים, כך ניתן לצפות שירצו בקרבתנו בגללם, ופחות בשל אישיותנו המלבבת. הדבר הזה נכון לגבי מראה חיצוני, מעמד, מוצא, השכלה ומקצוע, ובעיקר בעיקר – לגבי כסף.
פעם היה לי חבר שאביו היה מעשירי הארץ (משכורתו הייתה מפורסמת בבורסה). אותו החבר אף פעם לא ידע מי באמת חבר שלו בשל חיבת אמת, ומי חבר שלו בגלל הרצון להשתזף ליד הבריכה האולימפית ששכנה בחצר ביתו.
אותו דבר בבני זוג. אינך יכול לדעת האם החברה שלך רוצה אותך כי הוא אוהבת אותך, או רוצה אותך כי היא אוהבת את הכסף שלך.
בנוסף, האטרקטיביות שלך בתור בו זוג פוטנציאלי עלולה לפעול לרעתך, בין אם מדובר באנשים עשירים ובין אם מדובר באנשים שאינם כאלה.
בשתי הסיטואציות יהיה תמריץ לחשוק בך בגלל הכסף שיש לך; העשירים ירצו אותך מכיוון שכסף נמשך לכסף, ועשירים מעדיפים להתחתן עם כאלה הדומים להם במעמד וביכולת הפיננסית (מה שמתואר בחלק א של המאמר כ”שידוכים מלכותיים”). לעומת זאת, אלה שאינם עשירים עשויים לחשוק בך בגלל היתרון הפיננסי שלך שהם חסרים אותו.
כך או כך, הכסף, ככל שהוא נוכח יותר בחייך, כך הוא יכול להוות שיקול גדול יותר האם לרצות אותך בתור בן זוג, והוא עלול להאפיל על פני שיקולים רלוונטים אחרים כגון כימיה, תקשורת, משיכה וקרבה תרבותית.
באופן כזה, בחלוף הזמן וההתלהבות הראשונית, ומכיוון שכסף אינו בהכרח בונה זוגיות טובה, אתה יכול למצוא את עצמך חי עם אדם שנהנה מיתרונות הכסף שהבאת, אך אינו בהכרח מתאים לך ברמה הזוגית.
כל עוד יחסיכם תקינים אפשר לחיות עם זה איכשהו, אך במצבים רגישים זה יכול פתאום לצוץ. אמירות כמו “התחתנת איתי בגלל הכסף שלי”, או “חוץ מכסף את.ה לא שווה כלום”, והתבטאויות כאלה ואחרות (אמיתיות ככל שיהיו) עלולות בשעת מבחן לצאת החוצה, לגרום למריבות ולהחריף את המתח במערכת היחסים.
באופן דומה, אתה יכול למצוא את עצמך מוקף בחברים, אך מעטים יהיו אלה שתוכל, אם בכלל, להפתח בפניהם, לשתף אותם במחשבותיך, ברגשותיך ובחייך כפי שעושים עם ידידי אמת. בשל עושרך, כמעט כל חבר הוא בחזקת אינטרסנט שיש להזהר ממנו וממניעיו, וידידותו ייתכן ונובעת (גם אם בחלקה) מהרצון ליהנות מהעושר ומהמעמד שיש לך, ולא בהכרח מהחיבה האמיתית אליך כאדם.
אבל יש גם יתרון: אתה יכול לבחור את החברים שלך. אתה חי בחברה גבוהה, ומכיוון שכסף פותח דלתות, זה פותח לך אופציה ליצור קשר עם אנשים שבדרך רגילה לא הייתה לך גישה אליהם.
כך אתה יכול בקלות יחסית ליצור קשר אנשי רוח, רבנים, אנשי עסקים ובעלי מקצוע מעניינים. אתה תהיה בהשקות הכי שוות, אתה תוזמן למסיבות הכי אטרקטיביות בעיר, אתה תהיה נוכח בפרמיירות של הצגות ובאירועים שונים ושם תפגוש את האנשים שבאופן טבעי יהיו יותר פתוחים לקשר אתך ותוכל להנות מהיתרונות שלהם.
ב. הסביבה מתייחסת אליך אחרת
להיות עשיר זה להיות שונה מאחרים. מה לעשות, רוב מוחלט של האנשים אינם עשירים, והיותך עשיר יוצר שוני בינך לבין אלה שאינם כאלה.
בהתאם לכך, אנשים נוטים לחשוב על עשירים דברים מסויימים, להתייחס אליהם, להגיב ולפעול איתם בדרך שונה מאשר עם אנשים מן השורה. בסיטואציה נתונה, סבירות גבוהה שנתייחס אחרת לאדם עשיר מאוד, מאשר לאדם “רגיל”.
היחס השונה מושפע מכך שלעיתים קרובות לא מסתכלים על הבנאדם אלא שופטים אותו לפי הממון שלו. אנשים נוטים להסתכל על אנשים עשירים בראייה המתבססת על סטריאוטיפים שיש להם על עשירים וכן בהתאם למה שהם מצפים להרוויח מהאינטראקציה עם אותם עשירים.
באופן כזה, דבר נפוץ הוא שעושר פותח דלתות. עשירים מקבלים יחס מפלה לטובה מהסביבה. (כמעט) בכל מקום אליו הם מגיעים הם זוכים לכבוד, ליחס מועדף, לשירות VIP. אנשים מחייכים אליהם ושמחים למלא את רצונם ולעמוד לשירותם, ולעיתים אף רשויות החוק נוהגות בהם בכפפות רכות יותר מאשר בשאר האזרחים פשוטי העם, וארגונים מכופפים את הנהלים עבורם.
כך, בהיותך עשיר, תוזמן לאירועים הכי נחשבים, למסיבות הכי טובות, בעלי מסעדות ומלונות יצאו מגדרם כדי לתת לך את השירות הכי טוב, תמיד יהיה תור פנוי בשבילך, תקבל יחס מועדף בבתי חולים, ואנשים הסובבים אותך יסורו למשמעתך ויתייחסו אליך בכבוד ובמאור פנים.
מנגד, להתייחסות השונה מהסביבה יש גם פן פחות חיובי. כאשר מחייכים אליך ונותנים לך כבוד, הדבר לעיתים איננו טבעי, והוא יכול לבוא יותר מאינטרס ומציות לקוד התנהגות מסוים, ופחות מיחס חיובי אמיתי כלפיך, ויש פה קצת איבוד מהאותנטיות.
בנוסף, לעיתים היחס הזה יכול לכסות על הסתכלות שלילית; לאנשים יש דעות מסויימות על עשירים, ורבים נוטים לייחס להם תכונות שליליות שהביאו אותם לצבור את עושרם.
כך, רבים נוטים להסתכל על אנשים עשירים, בעיקר עשירים מאוד, ככאלה שהגיעו לעושרם ולמעמדם באופן לא ישר או לא מוסרי; מסתכלים עליהם כסוג של גנבים שבוודאי רימו, שילמו שוחד, הציגו מצג שווא, כופפו את החוק ועשו מניפולציות כדי לנצל את המערכת. יש הרואים בהם חסרי מוסר שצברו את הונם באמצעות ניצול קשה של עובדים, אם בשכר זעום, אם ביחס בוטה ונצלני, ואם בתנאים פיזיים קשים, כגון עבודה בסדנאות הזעה במדינות עולם שלישי.
אמנם, התייחסות זו אינה משוללת יסוד, ולא חסרות דוגמאות שאכן מאששות אותה, אך מה שיוצא זה שגם אם הנך אדם טוב לב, הפועל לפי עקרונות של צדק, מוסר ונדיבות, ישפטו אותך קודם כל על פי עושרך, ואת תכונותיך הטובות תצטרך להוכיח.
ג. ציפיות מהסביבה
עשירים חווים לעיתים קרובות ציפייה מהסביבה, לפיה עליהם לתת מעושרם הרב כדי להצדיק את העובדה שיש להם הרבה כסף.
מכיוון שיש להם הרבה מאוד כסף, לעיתים ברמה שלעולם לא יוכלו להשתמש בו לצרכיהם, הסביבה מצפה מהם לקחת אחריות, לתרום ממנו לחברה ולעזור לאחרים שאין להם או שיש להם הרבה פחות. וככל שהם עשירים יותר, כך גדלה הציפיה של הסביבה שיתנו יותר וישלמו יותר.
כך, עשירים מאד ידועים בכך שהם סובלים מציפיות לתת מתנות יקרות ערך ובמיוחד לפני חגים, אחרת יתפסו כקמצנים על ידי הסביבה שלהם. הדבר נכון לגבי סיטואציות נוספות בחיים שלהם; בבית הקפה מצפים מהם לתת טיפ שמן, לחלוק מעט מן הטוב שיש להם עם המלצרים. חברים מצפים מהם להזמינם לבילויים על חשבונם, ארגונים ועמותות משחרים לפתחם כדי שיתרמו לפעילות שלהם, ודעת הקהל משדרת להם שהם צריכים לנצל את הונם כדי לעשות למען הכלל.
אבל גם לאנשים עשירים יש ערך לכסף, במיוחד אלה שעמלו קשות כדי לצבור אותו. הם אינם מעוניינים לחלק אותו לכל דורש רק כי הוא סבור שיש לו חלק בעושר שלהם.
ציפייה שכזו, המלווה בהבעות פנים, מבטים ורמיזות מילוליות עשויה להיות לעיתים קרובות מאוד לא נעימה. לא לחינם התלוננה שי-לי שינדלר (מי שבן-זוגה עשה אקזיט בשווי של – 300 מליון דולר) על קשייה כאשה עשירה; אחד הקשיים שהיא מנתה בהקשר הזה היה הלחץ של הסביבה לתת יותר ולשלם יותר, רק מכיוון שיש לה יותר כסף מאחרים. ותהא אשר תהא הביקורת על סרטה השנוי במחלוקת, כנראה שיש משהו במה שהיא אומרת.
כך כמו בכל ציבור אחר, קיימים עשירים נדיבים מאוד, נדיבים פחות, חלקם אפילו קמצנים באמת. יש כל מיני, אך כולם חשים את הלחץ מהסביבה ואת צפייה הברורה שהם צריכים לתת, והרבה.
לסיכום
אנשים בסביבתנו אינם בהכרח כנים ואמינים. זה אולי נשמע קצת פסימי, אבל זו האמת. לכן, אם הנך אדם עשיר מאוד, קח בחשבון כי את החיוכים שנשלחים אליך יש לקחת בערבון מוגבל. גם את הביקורת שנאמרת עליך ואת הציפיות שתולים בך. הם אינם משקפים בהכרח את מה שהיית רוצה לראות בהם או מה שאתה רוצה להיות.
