קשה להתווכח על כך שרווחה כלכלית היא דבר מבורך. אנשים אמידים חיים בתחושה של שפע ויציבות, וחייהם, בדרך כלל, נוחים ורגועים יחסית. אך האם זה המצב של העשירים הגדולים באמת? להיות עשיר מאוד – זה חסרון או יתרון?
בואו נהיה כנים עם עצמנו. מי לא היה רוצה להיות עשיר?
אני מניח שרוב מוחלט של האנשים היה עונה שבודאי. הם היו רוצים להיות עשירים. למעשה, רבים מאיתנו דמיינו לא אחת את היום בו יזכו בלוטו או יעשו את הונם באיזה מהלך עסקי מבריק ויהפכו לעשירים מופלגים. כמעט כל אחד חלם בשלב מסוים בחייו להיות עשיר, ולא בכדי.
בדמיוננו, אלה שלא ניחנו בעושר גדול, נראה כי חייהם של העשירים הגדולים הם התגשמות כל הטוב שאנחנו יכולים לאחל לעצמנו, חיים הרצופים חוויות חיוביות, פתרון כל הבעיות, מציאות המשוחה בדבש ללא עוקץ.
אך האם זה באמת כך?
מהיכרותי עם מספר עשירים מאוד, נוכחתי לדעת כי קשיים רבים הפוקדים אדם ממוצע כמוני אינם פוסחים עליהם, והם נושאים לעיתים כל מיני תסביכים שאינם מאפיינים אדם מן השורה. לפי דעתי, רבים מהם אינם מאושרים יותר מן האדם הממוצע. חלקם אף סובלים יותר.
כאדם בעל מעמד סוציו-אקונומי בינוני-גבוה, שאלתי את עצמי מה ההבדל ביני לבינם. נכון, הם נוסעים ברכב יקר יותר, הם נהנים בבתי מלון יוקרתיים יותר, הם יכולים לאכול קוויאר כל בוקר.
אני, לעומת זאת, נוסע ברכב טוב אך פחות יקר, מסוגל לטוס לאותם מקומות שהם טסים אליהם רק לשהות במלון פחות יוקרתי, ולפרגן לעצמי קוויאר פעם ב.. זאת אומרת, את אותם דברים שיש להם, יש גם לי, רק פחות.
האם ההבדל ביני לבינם הוא כזה מהותי? האם בשורה התחתונה טוב להם יותר ממני?
לא בטוח. ראיתי שרבים מהם אינם מרוצים בחייהם, ועניין אותי לבחון את השאלה מה בעצם היתרונות או החסרונות בלהיות עשיר מאוד. איזה ערך מוסף תורמת הרמה הגבוהה במיוחד הזו של העושר, לשורת האושר בחיים שלהם.
היתרונות והחסרונות בלהיות עשיר מאוד
חלק ראשון: מה יוצא (ונכנס) לי מזה
א. אתה יכול לקנות כל מה שאתה רוצה.
אם נלך ונשאל ילד, נער או מבוגר, מדוע היה רוצה להיות עשיר, סביר להניח שאחת התשובות העיקריות שנקבל תהיה “כי אז אוכל לקנות כל מה שארצה”.
ובאמת, אחד המאפיינים העיקריים של עושר גדול זה שהוא מאפשר לקנות את כל מה שרוצים, כמה שרוצים; כשיש כסף לקנות הכל לא צריך להתלבט האם שווה להוציא אותו על דבר כזה או אחר, או לחכות לחודש הבא כדי לא להכנס למינוס, או להסתפק במוצר פחות איכותי או פחות יפה, או למנוע מעצמך פינוק כזה או אחר.
כך, הכסף פשוט לא מהווה (כמעט) פקטור בהחלטות הצריכה, ובכך משדרג את החיים ומאפשר לך לספק את צרכיך ורצונותיך ללא התלבטויות וללא מגבלות שיש לרוב האנשים שלא ניחנו בעושר רב.
אנשים בעלי הון יכולים לרכוש ולשלם עבור דברים שהרבה אנשים יכולים רק לחלום עליהם; וילה מפוארת באיזור יוקרה, מכוניות יקרות, בגדים ממותגים נחשבים (ולא רק אחד או שניים), חופשות ביעדים הכי אקזוטיים ובתי המלון המפנקים ביותר, עוזרים, נהג צמוד ושף שמבשל ארוחות מצוינות.
כל הסובב אותם מגיע ברמה הכי גבוהה שאפשר; הכי יקר והכי טוב. הנשים מתחזקות את הופעתן בעזרתם של סטייליסטים צמודים ולובשות בגדים ממותגים נחשבים על בסיס קבוע. בתחום הטיפוח הן מרשות לעצמן טיפולי יופי שעלותם גבוהה מאוד, ונעזרות באנשי המקצוע המובילים בתחום בלי לקמץ בטיפול כזה או אחר.
בנוסף לכל הטוב הזה, רמת החיים הזו אינה רק סיפוק של גחמות או פינוקים, אלא בריאות ממש; הפעילות הגופנית שהם עושים והתפריט שלהם נתמכים במאמני הכושר הכי טובים ובתזונאים מהשורה הראשונה. הם יכולים להעזר ללא הגבלה בפסיכולוגים, בקואוצ’רים ובשאר בעלי מקצוע בתחום בריאות הגוף והנפש כדי לשמור על עצמם בריאים פיזית ונפשית.
כך, את כל הדברים שטובים להם לגוף ולנפש הם יכולים לצרוך בלי בעייה, וזה דבר מהותי. מכיוון שברמה הנפשית והפיזית הם מקבלים את מה שהם צריכים, איכות החיים שלהם משופרת ובכך מאפשרת להם לתפקד טוב יותר בתחומים אחרים בחיים – עבודה ומערכות יחסים.
ב. מי שעשיר יותר חי יותר, ויותר טוב.
בריאות ואיכות חיים הם תחומים מהותיים בחיינו המושפעים מאוד מיכולת כלכלית.
כמו כל דבר בחיים, גם בריאות ורפואה עולים כסף, וקיימים מחקרים רבים המעידים על כך שבעלי הממון חיים חיים ממושכים יותר ובתנאים טובים יותר, ברמה שאנשים בעלי יכולת כלכלית פחותה יתקשו להשיג.
כמו כן, קניית השירותים מאפשרת להם להתעסק במה שהם באמת רוצים להתעסק איתו, במקום לבזבז זמן ואנרגיה על דברים שאפשר פשוט לשלם עליהם.
הדבר נובע מכך שלאדם בעל אמצעים יש יותר אפשרות לשמור על בריאותו ולטפל בבעיות רפואיות שצצות לו. ראשית, אין לו מתח הנובע מדאגות קיומיות, ומתח הוא אחד הגורמים המרכזיים למחלות קשות ולתמותה.
שנית, הוא יכול לספק לעצמו את תנאי החיים הכי מומלצים שאפשר: אוכל איכותי, תזונה המבוססת על יעוץ תזונתי מתמיד, ספורט מגוון עם מאמן אישי, תחזוק רגשי עם פסיכולוג או קואוצ’ר, ועוד דברים התורמים לשמירה על הבריאות הפיזית והנפשית.
בנוסף, הוא יכול לקבל יעוץ רפואי ברמה גבוהה על בסיס שוטף. הגישה שלו לרופאים בעלי שם הינה מהירה יותר, היכולת שלו לשלם לרופאים מומחים ועל טיפולים יקרים רבה יותר וסביר להניח שתנאי האשפוז והטיפול בו יהיו טובים אף הם.
אמנם, גם עשירים אינם חסינים מתלאות הגורל. בעיות בריאות יש לכולם, מחלות פוקדות את כל בני האדם ולא פוסחות גם על העשירים שבהם. לא חסרות דוגמאות על אנשים בעלי ממון ועוצמה שעושרם והשפעתם לא עמדו להם, וחלו ומתו ממחלה קשה, לעיתים אף בגיל צעיר יחסית – עיין ערך סטיב ג’ובס ואיתן ורטהיימר.
אך בגדול, לבעלי הממון יש אפשרות לספק לעצמם תנאים טובים יותר לשמור על בריאותם, להימנע מהסתבכויות רפואיות וגם במצבים בעייתיים לספק לעצמם את הפתרונות ברמה הגבוהה ביותר ולהאריך ימים תוך שמירה מקסימאלית על איכות החיים.
ג. מרבה נכסים מרבה דאגה
זהו משפט ישן נושן שנאמר על ידי חכמי המשנה, והם כנראה ידעו מה הם אומרים.
גם כיום כמו פעם, רכוש רב מסב לבעליו טרדה רבה; ניהול העושר מנכסים רבים ומפעילות עסקית ענפה זה לא דבר פשוט, וככל שהעושר גדול יותר, הניהול מורכב יותר ומצריך יותר אחריות ויותר התעסקות.
לצורך השמירה של הנכסים, הכספים והפעילות שבבעלותם נזקקים בעלי ההון למערך שלם של ניהול כדי לשמר את האימפריה שבנו.
אך כמה שיעסיקו את אנשי המקצוע הכי טובים, אנשי אמון שאפשר לסמוך עליהם (שגם אותם קשה להשיג..) וצוות של מזכירות, עוזרים ואנשי שטח – בסופו של דבר האחריות מוטלת עליהם; הם צריכים לקבל את ההחלטות, הם אמורים להיות עירניים כל הזמן והם יישאו בתוצאות של ניהול לקוי או קבלת החלטות שאינה מיטבית.
כך, לא פעם שמענו על טייקונים שאיבדו שליטה על כספם כתוצאה מאיבוד שליטה על הנכסים שלהם, וזאת בשל היעדר יכולות לפקח ולנהל את הנכסים.
למעשה, ניהול העושר הינו עבודה לכל דבר. זהו עיסוק התופס את סדר היום וממלא את שגרת החיים – עיסוק של “לעשות כסף”. ואם זוהי הדאגה עליה דברו חכמינו, נוסיף עוד כי לעשירים קשה להגמל ממנה; אינסטינקט השליטה על הרכוש וכח האנרציה דוחפים אותם להתמסר לעיסוקם גם בגילאים מתקדמים יחסית כשהם במצב שלכאורה הם לא חייבים לעבוד יותר.
וכך, כמו בסיפור על העשיר שדחה שוב ושוב את חלומו לדוג אך בערוב ימיו כבר תש כוחו מלהגשים גם את החלום הזה, עשירים יכולים למצוא את עצמם עובדים כל חייהם כדי לחיות, אך בסופו של דבר חיים כדי לעבוד.
במקום להתעסק בדברים שבאמת מעניינים אותם ועושים להם טוב, הם עסוקים בעשיית עוד ועוד כסף ובשמירה על הכסף, וחיים את חייהם בריתמוס גבוה של מתחים, דאגות וטרדות לאורך שנים רבות, לעיתים יותר מאנשים מן השורה.
בנוסף, לצורך לשמירה על כסף מתווספת לעשירים גם הדאגה שאנשים רוצים לקחת אותו מהם. שכן להיות עשיר פירושו להיות מבוקש, ולא תמיד במובן החיובי.
אנשים בעלי ממון רב צריכים להשקיע בשמירה על כספם מפני גניבה באמצעים שונים, להגן על עצמם ועל משפחתם באמצעי אבטחה, להזהר מעסקאות מפוקפקות שמטרתן להוציא מהם כסף ומדורשי כספים וטפילים כלכליים שבאים אליהם ומבקשים את תרומתם ועזרתם.
בהקשר הזה לא חסרים סיפורים על אנשים עשירים מאוד שנוצלו, רומו בדרכים שונות, נשדדו, נחטפו או נרצחו כדי לגזול מהם את כספם.
דוגמאות לכך ניתן לראות במיליארדר ארקדי גאיידמק שתרם רבות לבקשתם של רבים שבאו לפתחו, השקיע במיזמים שונים כסף רב עד כי לא נותר לו כמעט לעצמו. כמוהו כך גם סיפורו של גומא אגייאר (הבעלים לשעבר של הפועל ירושלים) שגם עליו עטו אנשים עם הצעות עסקיות ובקשות לתרומות שדלדלו את נכסיו, וגרמו לו להדרדר, לבלות עם טיפוסים בעייתים, לקחת סמים קשים ולאבד כספים, ומקרה טראגי עוד יותר היה במה שקרה למיליארדר אדמונד ספרא שנרצח על ידי משרתו האישי בדירתו שבמונקו בשל בצע כסף.
ד. כסף מביא כסף
היותך עשיר הינו קרש קפיצה להגדלת הפעילות וההון שלך.
יעידו על כך עשירים רבים שאת הונם הראשוני תוך לקיחת סיכונים גדולים ובעבודה קשה, ובהמשך ראו כיצד הבסיס הפיננסי שיצרו לעצמם גדל ומביא להם עוד ועוד תחומים ותתי-תחומים של פעילות, ההולכת ומגדילה את הונם.
זאת מכיוון שמי שפועל בעולם העסקים ועושה כסף סביר להניח שיהיה חשוף להצעות עסקיות מעניינות שאינן מגיעות לציבור הרחב.
מגוון ההזדמנויות שמגיעות לעשירים להשקעה בתחומי פעילות נוספים ובשיתופי פעולה ממנפים עשוי להיות גדול מאוד, שכן מפתחים ואנשי עסקים הזקוקים להון לפיתוח פעילותם הולכים לכאלה שיש להם כסף. חברות סטארט–אפ וחברות קטנות יחסית מגיעות באופן רציף לבעלי הון וקרנות הון סיכון ידועים כדי שישקיעו בהם.
למעשה, רוב מוחלט של אנשי עסקים עשירים עשו את המסלול הזה, ומעטים מהם נשארו אך ורק בתחום בו החלו את פעילותם העסקית.
כך ניתן לראות אנשי עסקים שהחלו את פעילותם וצברו את הונם הראשוני בפעילות בתחום מסוים, אפילו מצומצם, ובהמשך הרחיבו את עסקיהם ופעילותם לאחר שקבלו הצעות להשקיע בתחומים נוספים.
באופן כזה, לעיתים אתה מוצא את מי שמתעסק בטקסטיל משקיע גם בעסקי נדל”ן וחברות Start-Up לסוגיהן וכך יוצר לו סל אחזקות הבנוי מענפים שונים ומגוונים.
אמנם, לא כל השקעה היא כדאית, ולא חסרות דוגמאות לבעלי הון שהשקיעו במיזמים שלא צלחו והפסידו את כספם, אך הסיכוי להצלחה בהשקעה של איש עסקים עשיר הוא גדול יותר; אנשי המקצוע שישכור העשיר לבדיקה של כדאיות ההשקעה ותפעול הפעילות יהיו טובים יותר, ובכך יגדילו את הסתברות ההצלחה של העסקה.
ה. התנהלות עם כישלון עסקי
כישלון עסקי זה דבר לא נעים. יהיו שיגידו שאף כואב מאוד.
הוא כרוך באובדן של משאבים – בעיקר כסף – שהושקעו וירדו לטמיון. לעיתים כה גדול הכישלון עד שהוא מביא לנפילה כלכלית טוטאלית ולהידרדרות בתחומים נוספים בחיים, לדיכאון, לפגיעה באגו ובמוטיבציה, לפגיעה בזוגיות, בבריאות ובקשרים משפחתיים וחברתיים.
אך גם אצל עשירים גדולים כישלון עסקי יכול להשפיע קצת אחרת מאשר אצל אנשי עסקים מן השורה.
ראשית, עשירים פחות מועדים מלהגיע לכישלונות כאלה, ושנית, הם מושפעים ומתייחסים אחרת לכישלון עסקי, ולא בכדי.
מה שיכול להרוס משקיע קטן ולא מבוזר, אצל עשירים מאד לא ייתפס ככישלון אלא כתקלה, עוד ארוע פחות חיובי בהוויה העסקית שלהם. הם יכולים לחוות כישלון עסקי ואפילו הרבה כישלונות, ואילו יהיו בשבילם מכה קטנה בכנף שיש ללמוד ממנה ולהמשיך הלאה.
כל זאת מכיוון שיכולת ההדיפה והספיגה של כישלונות אצל עשירים היא הרבה יותר טובה: הם מנוסים יותר בשוק העסקים ויש להם בעלי מקצוע שכל תפקידם הוא למנוע מלהגיע למצבים כאלה. רואי חשבון, יועצים משפטיים ואחרים המומחים בתחומם יכולים למנוע כישלונות עסקיים או להקטין אותם במידת האפשר.
בנוסף, מכיוון שהם בעלי הון ופעילות רחבה, כישלון בתחום עסקי מסוים אינו בהכרח כישלון של כל הפעילות שלהם. בדרך כלל ההשקעות שלהם מבוזרות על פני מספר תחומים ומרכזי רווח שאינם תלויים זה בזה, ואינם מושפעים מכישלון של אחד מהם.
מכאן שהסתברות ההצלחה שלהם תהייה גבוהה יותר, תוחלת הרווח גדולה יותר, יכולת ההתאוששות טובה יותר ולפיכך גם העיקרון של “מי שעשיר עושה כסף” סביר להניח שיתפוס.
לסיכום
אם חשבתם שאנשים עשירים מאוד נהנים מעושרם, זה כנראה נכון, בדרך כלל. לפחות מהכיוון של היכולת לעשות כסף ולקנות אתו מה שרק אפשר. אני מניח שזה מהווה פלוס גדול בחיי העשירים האלה, אם כי הם לא תמיד יודעים להעריך את זה כמו שצריך.
האם כל זה שווה את הדאגה שמתלווה לזה? אני בספק אם זה רלוונטי. קשה לי לדמיין עשירים גדולים המוותרים על חלק מהונם כדי לדאוג פחות..
