היכולת שלנו לתקשר, לקבל מידע בכל עת ולנהל את חיינו דרך הסמארטפון הופכת למהותית יותר ויותר בשגרת החיים שלנו. אנו פורשים את היריעה הרחבה שבין הקצה הטוב לקצה הרע של השימוש בטלפון החכם ומה כדאי לזכור כאשר אנו גולשים בו להנאתנו.

שנת 79. אני ילד קטן, נוסעים לשארם א שייח ברנו ישנה ועמוסה. הרכב לא משהו, הכבישים לא משהו, וחם כמה שחם. הכל הבאנו מהבית. אין חנויות נוחות להתרעננות.

היה פנצ’ר בדרך ועצרנו לתקן, לבד. אין מוסך בדרך. אין את מי להזעיק, אין גם איך; הטלפון הסלולארי היה אז בחיתולים. ממשיכים דרומה.

ככה היו הטיולים של פעם. כאלה פשוטים, מנותקים, לא הכי נוחים, ועם הרבה סכנות ותקלות בדרך, הרבה יותר מאשר בימינו. זה מה שהיה, וזה היה בסדר גמור; נסענו בכיף והיינו מאושרים. נסענו כדי להתנתק, וזה גם מה שקבלנו; לא היה אז טלפון נייד שיחבר אותנו ויציל את המצב, אך גם לא דאגנו ופחדנו כמו היום.

כשאני נזכר בזה אני חושב שהיום, לנסיעה כזו לא הייתי מעז לנסוע ככה. היום לא נוסעים בלי טלפון חכם. במקומות אחרים בעולם אנשים לא מעזים לנסוע ללא טלפון לוויני. למעשה, בעודי כותב את השורות האלה, אני מניח שאת/ה קורא/ת אותן תוך גלילה בטלפון החכם שלך.

פעם חופשה הייתה התנתקות מהעולם. לא היה אפשר אחרת;  המרחק הגיאוגרפי כפה מרחק מהכל. היום כשאתה בחופשה, אתה בקשר עם הבנק כשאתה מול הבריכה, קונה מניות תחת עץ קוקוס בתאילנד ומסדר פוליסת ביטוח בעיצומו של חופשת סקי בגיאורגיה. בעודך נוסע ליעד מסוים אתה מקבל מידע שוטף על מזג האויר שם, מפות, אתרים מומלצים, כמות האנשים והתרעות ביטחוניות. סביר להניח ש99.9% מאנשים שנוסעים לחופשה לא יזוזו בלי וויז או אפליקציית ניווט אחרת.

פעמים רבות אני מתגעגע לפשטות הזו שהייתה אז. דברים היו יותר פשוטים ולא מסובכים; החופשה היתה חופשה, בעבודה היית בעבודה, וכשחזרת הביתה יכולת להנות מהשקט שלך.

היתה לנו שליטה האם וכמה להיות חשופים לאנשים, לארגונים, למידע ולפרסומות. הסביבה לא הכריחה אותנו להיות כל הזמן בקשר איתה; הטלפון היה מכשיר שהשתמשו בו לשיחות בשעת הצורך, אנשים לא התפרצו לחיינו בשיחות, בהודעות וברשתות כפי שקורה היום. לא נדחפנו לפתוח פרופילים ברשתות החברתיות כדי שנשאר על המפה, לא הוכרחנו להיות זמינים לשיחות (אחרת ניתפס כמנותקים) ולא נדרשנו להיות מעודכנים אונליין ולענות להודעות שנשלחות אלינו בקצב מעורר חלחלה.

אבל מה שהיה פעם מובן מאליו, היום כבר בגדר מותרות. אין את הפריווילגיה שלא להחזיק טלפון חכם; בעולמנו המתקדם, הסביבה החברתית והעסקית מתאימה את עצמה לאנשים המשתמשים בטלפון חכם ומי שלא מחזיק טלפון חכם הופך ללא רלוונטי. קשה לו ליצור קשר עם הסביבה כפי שמצופה ממנו, קשה לסביבה ליצור איתו קשר, ומי שלא נמצא על המפה, ­­פשוט לא קיים.

נכון. יהיו שיגידו שדברים היו גם הרבה יותר מסובכים. היה הרבה יותר מסורבל להעביר כסף מחשבון בנק, לרכוש בגדים, לשלם קנס, לברר כתובת של מישהו או לקבוע תור לרופא. פעולות פשוטות יחסית היו כרוכות בסרבול נוראי יחסית להיום. דברים שבעבר דרשו זמן ולוגיסטיקה הפכו לקלים ומהירים לביצוע בעזרת הטלפון החכם, עד שהגענו למצב שניתן לבצע כמעט כל פעילות מהטלפון החכם; העברת כספים והפקדת שיקים באפליקציה, סרטים, למידה, מוזיקה, צילום, ניווט וניטור הליכה ושינה. ברגעים המעטים בהם לא משתמשים באפליקציית הודעות או ברשתות החברתיות אפשר גם לדבר בטלפון.

ובכל זאת. אני תוהה אם בנוסף לכל הדברים הטובים שהביא הטלפון החכם לחיינו, הוא הביא גם דברים פחות חיוביים. השימוש במכשיר הזה, במידע שיש בו ובאופציות העזרה והחילוץ שהוא מאפשר לנו,  מביא לנו הקלה גדולה ופותר לנו הרבה דברים בקלות יחסית, אבל מצד שני נושא בחובו גם הרבה בעיות. זה הופך את החיים לפשוטים יותר מצד אחד, אך מצד שני זה מחייב אותנו לחיות בקצב אחר.

אז זה טוב או רע או טוב וגם רע?

סביר להניח שגם וגם. במאמר הזה נדבר על המינוסים והפלוסים של הדבר הזה.

היתרונות והחסרונות בטלפון החכם

חלק ב’ בסדרה: ההיבט הפיזיולוגי והנפשי

• בעיות שינה

הטלפון החכם מפריע לנו לישון.

מחקרים רבים הוכיחו את הקשר בין הטלפון הנייד לבין הפרעות שינה.

בין הסיבות לכך ניתן למנות את האור הדיגיטלי הנפלט מהמסך ומשבש את המחזורים הביולוגים האחראים על ערות ושינה וכן את השימוש בטלפון בשעות הערב והלילה שמקצר את שעות השינה שלנו ופוגע באיכות השינה.

כתוצאה מכך אנחנו לא ישנים מספיק בלילה, וכשאנחנו כן ישנים, אנחנו לא ישנים טוב. מי שישן מאוחר בשל השיטוטים בטלפון רב הגירויים, או חווה שנת לילה קלה ורבת הפרעות, יוכל להעיד על כך שתחושת הערנות ביום שאחרי נפגעת. אנחנו עייפים, לא מרוכזים, קצת סהרוריים ודי עצבנייים.

כך, במחקר שנערך במכון השינה בבית חולים אסותא בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה בשנת 2017, עלה כי פעולות הכרוכות בקשב וריכוז הינן הנפגעות העיקריות מהשינה הקלוקלת שמספק לנו הטלפון החכם.

באופן מתבקש, נפגעים גם מצב הרוח וחדות המחשבה שלנו ומשפיעים לרעה בלימודים, בעבודה, בנהיגה, בתקשורת שלנו עם אנשים ובכל סדר היום שלנו. ועל זה נפרט עוד בנקודה הבאה.

• פגיעה בריכוז ובביצוע

לפני כשבועיים ישבתי לי בקורס, מנסה להקשיב למרצה. פתאום אני מרגיש את הרטט. מעניין. צריך לבדוק מה קרה בעולם. שוב ידיעה מ -Ynet על פגישת מנהיגים לא חשובה, שוב עדכון באיזה נושא פוליטי שבודאי לא אוכל להשפיע על תוצאותיו.

תוך כדי שיעור עברתי על 20 ידיעות והשבתי על 5 הודעות ווטסאפ. נדמה לי שבשיעור דיברו על דרך חישוב של אלגוריתם כלשהו. לא משנה. פספסתי.

ככה, אני כמו רבים, במקום להתמקד בנושא שלשמו באתי, שוב מצאתי את עצמי מבלה את זמני בטלפון הנייד. לא הייתי מרוכז, ובסופו של שיעור נוכחתי לדעת כי לא קלטתי את החומר ואיאלץ להשלימו בבית בצורה עצמאית. רגע, בטח גם בבית זה יהיה דומה; שוב יקפצו לי ידיעות דחופות מרחבי העולם, שוב אצטרך להגיב להודעות של אמא על ארוחת שישי. גם אז לא בטוח שאוכל להשלים את משימותיי.

מה היה קורה אם לא הייתי שומע על מעלליהם של הפוליטיקאים? האם היה מתרחש אסון אם לא הייתי משיב להודעות און-ליין? האם היה שווה להפסיד עבורם את השיעור?

אני מניח שלא. למעשה אני בטוח שלא. אבל למרות זאת, אצל רבים מאוד, כמו אצלי, ההתעסקות בטלפון הנייד הולכת ותופסת לנו את  הראש וגורמת לנו להיות לא מפוקסים. בנוסף לזה שהיא מבזבזת לנו זמן על חשבון דברים חשובים אחרים, היא פוגעת בריכוז שלנו ולא נותנת לנו לבצע את המשימות שלנו כמו שצריך.

זה מתבטא בכך שאנו עושים דברים בצורה לא טובה, ואז צריכים לחזור עליה מספר פעמים מכיוון שלא היינו מרוכזים במה שעשינו. לפעמים זה עלול לגרום לנו לנזקים בעבודה או בלימודים, ואפילו נזק תדמיתי, ובמצבים מסוימים זה עלול להיות אפילו מסוכן.

כך, בעבודה אתה לא מרוכז כי איכשהו, גם אם אתה ממש לא רוצה, אתה מחובר לטלפון. אתה חייב לענות להודעות, לעדכן דרך הודעות, מידי פעם מקבל עדכונים מעניינים שקשה להימנע מלהסתכל בהם. כל זה פוגע בהספקים ובאיכות העבודה שלנו, ומתישהו זה יכול להתבטא בשורת הרווח שלנו בסוף החודש או בשיחה לא נעימה עם הבוס שלנו.

באופן כזה נפגעים גם יכולת הריכוז של תלמידים וההישגים הלימודיים שלהם. בהקשר הזה הוכיח לטענתו בית הספר לכלכלה  של לונדון במחקר שביצע בין השנים 2000-2012, כי תלמידים שהיו בלי סמארטפונים בבית הספר הצליחו יותר מאלה שכן היה להם.

מחקר אחר שפרסמה חברת מיקרוסופט  הראה כי בנוסף לפגיעה בהישגים הלימודיים, גם טווח הקשב הממוצע של מבוגרים יורד דרמטית בשל הרגלי השימוש בטלפון החכם  – ירידה של 33% משנת 2000 לשנת 2013.

חוסר הריכוז הזה בלט גם במספר תאונות דרכים קטלניות ביותר, עד שעבירה על התעסקות בטלפון בזמן נהיגה הפכה לעבירה בענישה חמורה. אסונות נוספים קרו כשאנשים צילמו סלפי בטלפון החכם ונפלו אל מותם..

• פגיעה ביכולת הלמידה

הטלפון החכם חוסך מאיתנו את הצורך להיות חכמים. הוא יודע לספק לנו בכמה לחיצות דרכים קלות ומהירות להבין דברים שבעבר דרשו מאיתנו להפעיל את המח שלנו. למעשה, היום בעזרת הטלפון החכם אפשר לבצע הרבה דברים בלי להבין בהם כמעט דבר.

ואיך זה ייתכן? ובכן, הדברים פשוטים למדי. היום הכל נמצא בגוגל על שלוחותיו – ויקיפדיה, יוטיוב, אתרים ואפליקציות ייעודיות עושים לנו את העבודה ומספקים לנו מידע וכלים בכדי שלא נצטרך, חלילה, לבזבז אנרגיות על חשיבה מיותרת.

מידע עם מסקנות קלות להבנה (אם חלילה לא הבנת את ההסבר הארוך), סרטוני הדרכה, דוגמאות מפורטות ותהליכים שנעשים בצורה אוטומטית על ידי אלגוריתמים של אפליקציות חוסכים מאיתנו את הצורך לחשוב ולהפעיל את המח מעבר להכרחי, ומגישים לנו הכל בצורה הכי לעוסה שיש.

אין ספק שיש בזה צד נחמד. מה שהיה פעם שמור לחכמים ויודעי דבר היום הוא נחלת הכלל. אנשים שבעבר התקשו להבין דברים מסוימים לא נדרשים היום להבין אותם, או שמבינים אותם בקלות רבה יותר.

למעשה, היום, לעיתים קרובות, לא צריך לדעת, צריך לדעת להפעיל יוטיוב. יש פתרונות בלי סוף כמעט לכל דבר ואלה דורשים להפעיל פחות את המחשבה ויותר את המקשים. יש גישה לחומר לימודי, יש גישה לפתרונות לתרגילים במתימטיקה,  יש הסברים איך המכשיר החשמלי שקנינו עובד. הכל נמצא בהישג יד. אין צורך לעשות ניסוי וטעיה. הדרך לפתרון הבעיה סלולה.

מצד אחד זה כיף. במקום להתאמץ להבין את התהליך זה נותן פיתרון קל ומהיר, אך מצד שני זה מוריד לנו מיכולת ההתמודדות.

אנחנו נמנעים מלאמן את יכולת הלמידה שלנו ואת היצירתיות שלנו. נמנעים מללמוד כיצד דברים עובדים, אילו דרכים אפשריות לפתרון, כיצד לחשב וכיצד לזכור. ואז, כשנתקלים בבעיה אמיתית חסרה לנו השיטה איך לפתור אותה כי תמיד פתרנו בעיות דומות עם הסבר מפורט, בלי להתאמץ ובלי הפעיל את הראש. וחבל. בדרך זו, בלי לשים לב, אנו הופכים להיות פחות חכמים, פחות יצירתיים ופחות מסוגלים להתמודד עם דברים. מזה אני חושב שאף אחד לא נהנה. בעצם כן – גוגל..    

• מאפשר בריחה מהתמודדות עם דברים

כמה כיף זה שיש תמיד משהו נעים להתעסק איתו בלי להשקיע יותר מידי.  כזה פשוט, קל ונחמד לשוטט בטלפון החכם הזה, במקום להתעסק עם דברים פחות נחמדים בחיים שלנו; הוא מספק לנו הרבה גירויים, והוא גם כזה ידידותי, לא מסובך ולא מחייב. פלא שילדים, נערים ואנשים בורחים אליו בכל דקה אפשרית.

ואפשר להבין בקלות גם למה. זה נותן אשלייה של תעסוקה, עיסוק אלטרנטיבי לדברים שפחות כיף או קל להתעסק איתם. זה דבר שנותן לנו תחושה כאילו הכל בסדר. מין מרחב כזה שאנו יכולים להחליט למה לתת בו מקום וממה להמנע, במה להשתמש וממה להתעלם, והוא מספק את הצורך המיידי שלנו בעניין ובשקט (או מוזיקה או סרט או בידור) בצייתנות – בניגוד למציאות, שלא סרה למשמעתנו וכופה עלינו להתאמץ.

כך, במקום לחשוב ולחיות את הסיטואציה אתה בורח למשהו שכיף וקל להתעסק בו. אם לא בא לך ללמוד למבחן, או בשעת לימוד למבחן אתה לא מבין כמה שורות, אתה בורח לטלפון. זה מספק לך עניין ומידע אחר במעבר מהיר וקל.

אם אינך מעוניין לבדוק את מצבך הפיננסי, או לשוחח עם המורה של הבן שלך, או לנסות לפתור איזה משבר בשיחה עם בן הזוג שלך, או לעשות כל מיני משימות קטנות, מעצבנות וחשובות – אתה, כמו רבים, תברח לטלפון החכם. לפני שמתחילים לעשות משהו דוחים את הקץ עם כמה עיסוקים חשובים בטלפון. כשאנחנו באמצע משהו לוקחים איזו הפסקת  התרעננות לטובת שיטוט מהיר עם המכשיר הנחמד הזה, לברוח קצת מהמשימה הקשה. גם אחרי שסיימנו לא תזיק איזו פאוזה לנקות עם זה את הראש.

וזה, כמובן, עלול לקלקל את מה שאנחנו עושים או לעכב אותנו מאוד.

זה גם גורם לכך שבמקום לבצע את המשימות שלנו אנחנו דוחים אותן, ובמקום לפתור את הבעיות שלנו אנחנו מתעלמים מהן ולא מטפלים בהן – החל מבעיות רגשיות, דרך לימוד למבחנים, חיפוש עבודה, ובעיות בתקשורת ובזוגיות – במקוםם להתעסק בסיפורים הלא נעימים האלה, אנחנו בורחים למפלט הדיגיטלי הזה שאולי עושה לנו קצת טוב, אבל מסיח את הדעת מהדברים החשובים באמת ומעכב אותנו מלהתקדם.

• ממכר

מעבר לזמן שהוא מבזבז לנו, האנרגיות שאנחנו משקיעים עליו  והמפלט שאנו רואים בו לעיתים, השימוש בטלפון החכם הזה פשוט ממכר. הגירויים שהמכשיר הזה מספק הם רבים מאוד, ואנשים נחשפים אליהם כל הזמן עד כדי כך שאינם מסוגלים בלעדיהם.  

מחקרים מראים כי אנשים המשתמשים בטלפון החכם מרגישים הזדקקות עזה למסך בצורה שפוגעת בחיי היום יום שלהם, אך למרות זאת אינם מסוגלים להפסיק.

למרות היותה תופעה חדשה יחסית, ההתמכרות  לטלפון החכם מתנהגת כמו כל התמכרות אחרת (למעט, אולי, הנזקים הפיזיים הגרמים מהתמכרות לעישון, אלכוהול וסמים) והיא משתלטת על חיי היומיום של המשתמשים בו.

באופן כזה, אנשים מזדקקים תכופות למשחקי מחשב, להתעסקות באפליקציות שונות, ולצריכה של תכנים ברשתות החברתיות. רבים עסוקים באופן רציף בכל אלה; כל 5 דקות בטיקטוק, בפייסבוק ובאינסטגרם, כל רבע שעה בודקים עדכוני חדשות, צופים בסרטונים או שולחים הודעות. יש תשוקה מתמדת ליהנות כל הזמן ממה שהמסך יכול לספק לנו ללא הגבלה.

זה נותן בילוי שמאוד קל להשיג אותו ולתפעל אותו והוא תמיד מעניין ודינמי, וזה מה שמושך ואי אפשר להתנתק ממנו – גירוי מתמיד וממכר.

• נותן תחושת בטחון

הטלפון החכם משפר את תחושת הביטחון התמידית שלנו.

כאשר אנו נושאים אתנו טלפון חכם  אנו יודעים שאם נתקל בצרה, נוכל להזעיק עזרה. אם מישהו עוקב אחרינו ברחוב, (במיוחד אצל בחורות) אפשר להתקשר למישהו שיעזור לנו. ואם אנו מגיעים למקום לא מוכר אז תמיד אפשר להשתמש באפליקציית ניווט.

באופן כללי, הטלפון החכם אינו סתם עוד מכשיר שאנו נושאים איתנו, הוא הרבה יותר מזה. הוא מקרב אותנו אל הסביבה ומקרב את הסביבה אלינו, כך שבכל מקום ובכל מצב אנו חשים שיש לנו האפשרות לבקש ולקבל סיוע, ובעזרתו נוכל להחלץ גם ממצבים קשים. – כפי שאכן קורה לעיתים קרובות במציאות.

לסיכום

ההשפעה של הטלפון החכם ניכרת מאוד בתחום הגוף והנפש בחיינו. חלק מההשפעות הן שליליות, ועלולות לגרום לנו להתנהלות לקויה ולהישגים נמוכים מהנדרש. אולם יחד עם זאת ההשלכות הנוספות שיש לו – כמו תחושת הבטחון שהוא מעניק, הקטנת הלחץ הנובעת מהיכולת להגיע למידע  והיכולת להגיע להישגים כתוצאה מכך, הינן משמעותיות לא פחות ועשויות להוות גורם חיובי בחייהם של רבים מאיתנו.

למעבר לחלק ג’ של המאמר